פרופ' אורי בר גיא

צור קשר

ביה"ס לרפואה וטרינרית ע"ש קורט,
הפקולטה למדעי החקלאות, המזון ואיכות הסביבה ע"ש רוברט ה. סמית

כתובת למשלוח דואר:
הרצל 229, ת.ד. 12 רחובות
מיקוד 7610001 ישראל

טלפון: 08-9489021/31
פקס: 08-9467940

פניות תלמידים: ג'קי הירש

דוא"ל (עבור גורמי חוץ):
vet.school@mail.huji.ac.il


מפת הקמפוס

bargaiProf. Uri Bargai

1928-2016

פרופ' אורי בר גיא היה ממקימי בית הספר לרפואה וטרינרית

 של האוניברסיטה העברית

 ותרם תרומה רבה להקמתו וביסוסו של בית הספר.

דברים לזכרו

פרופ' גד בנעט
צחי איזנברג
ערן לביא

 

לזכרו של פרופ' אורי בר גיא

פרופ' אורי בר גיא שהלך לעולמו בחודש ספטמבר 2016 היה ממקימי בית הספר לרפואה וטרינרית  של האוניברסיטה העברית ותרם תרומה רבה להקמתו וביסוסו של בית הספר.

אורי נולד בתל אביב בשנת 1928, היה חבר בגרעין של התנועה המאוחדת  אשר עשה הכשרה בדגניה ב', שירת בגדוד השלישי של חטיבת יפתח במסגרת הפלמ"ח במלחמת העצמאות והקים את קיבוץ צרעה בו היה חבר עד ליום מותו.  בתחילת דרכו, היה אורי רפתן בצרעה ובהמשך אף ריכז את הרפת. אורי יצא ללימודי רפואה וטרינרית באוניברסיטת פילדלפיה שבארה"ב בשנות החמישים וסיים את לימודיו ב 1959. עם חזרתו לישראל הצטרף לחקלאית, היה רופא מחליף ואחר כך אחראי על אזור. אורי הכניס את צילומי הרנטגן של חיות משק כחלק מעבודת השדה בחקלאית בעזרת מכונה ניידת אותה הביא מחו"ל. הוא פיתח שם של מומחה עולמי לרדיולוגיה של חיות משק ואף פרסם ספר ייחודי בנושא רדיולוגיה של בקר. אורי חקר לעומק את נושא הצליעות בבקר ואף היה פעיל באבחון צליעות של חיות מחמד והיפדיספלזיה.  פרופ' בר-גיא הצטרף לצוות ההוראה והקליניקה של בית הספר לרפואה ווטרינרית ע"ש קורט ב-1987 וב-1993 פרש מהחקלאית והקדיש את מירב מרצו וזמנו לבית הספר.

אפשר לכתוב רבות על תרומתו הנכבדה של פרופ' בר-גיא לרפואה הווטרינרית בישראל, אני רוצה להתמקד בתרומתו לבית הספר. אורי ראה בהקמת בית הספר לווטרינריה בישראל צורך חיוני ושליחות. הוא הקדיש ממיטב זמנו ומרצו להכנת קורסים והרצאות וכן להוראה קלינית ישירה תוך טיפול בחיות חולות עם סטודנטים. יחד עם פרופ' קלמן פרק, מנהל בית הספר הראשון, ופרופ' הילטון ברק, מנהל בית החולים הווטרינרי, פעל אורי בהחלטיות ובנחישות להקמת בית החולים הווטרינרי ובמיוחד להקמת מחלקת חיות המשק, והמחלקה לרדיולוגיה. שתי מחלקות אלו אותן ניהל אורי עם הקמת בית החולים, היו ונשארו מחלקות מרכזיות בבית החולים הווטרינרי. אורי בילה בבית החולים ימים כלילות ואף נשאר לתורנויות והגיע לבית החולים בעת כוננויות כדי לטפל בחיות חולות או לבצע צילומי רנטגן דחופים. גם לאחר שפרש מהאוניברסיטה באופן רשמי, המשיך אורי להגיע ולסייע בהתנדבות לעבודת המחלקה לרדיולוגיה, לפענח צילומים ולכתוב הערכות רדיולוגיות.

מעבר לעבודה ברפואה ווטרינרית היה אורי איש רחב אופקים בצורה בלתי רגילה. הוא התעניין בתולדות ארץ ישראל וארכיאולוגיה והיה אוצר בלום של ידע ומדריך טיולים נלהב. אורי המשיך להדריך את טיולי הצוות של בית הספר שנים רבות לאחר פרישתו, ועשה זאת בכישרון רב עם הכנה מדוקדקת לפני כל טיול. כל טיול כזה היה מבצע מלכד עבור צוות בית הספר ש"יצא מהשגרה" יום אחד בשנה, כדי לבלות בטיול משותף בהנחיתו הנפלאה של אורי. טיולים אלו היוו דוגמה לאכפתיות של אורי מצוות העובדים והרופאים וגישתו הפתוחה למקצוע אשר ראה בו גם דרך חיים. הוא ראה בווטרינריה ובחיים בישראל בכלל תשלובת של הגשמה וערכים, ובראש ובראשונה נתן בכל עת דוגמה אישית חיובית וכן שמר על אופטימיות תמידית, שהייתה חלק מאופיו הנעים לבריות.

נזכור תמיד את פרופ' אורי בר גיא ותרומתו הייחודית להקמת בית הספר לרפואה ווטרינרית ע"ש קורט ולביסוס מקצוע הווטרינריה בישראל.

פרופ' גד בנעט, ביה"ס לרפואה וטרינרית ע"ש קורט

אך נגמרה לה שנת תשע״ו , קצת יותר מחודשיים חלפו מאז שאורי בר גיא הלך לעולמו

והשאיר אותנו לכאוב את העדרו.

מה שנשאר אלו הזכרונות מהאיש היקר הזה – והזכרונות רבים וטובים.

קשה לי לכתוב על אורי בלשון עבר ובגוף שלישי לאחר ששנים רבות כל כך חלקנו יחדיו ענין משותף בוטרינריה בכלל ובהדמייה בפרט. את אורי הכרתי לפני 31 שנים כשחלומי התגשם והתקבלתי ללימודי הוטרינריה למחזור הראשון בביה״ס לרפואה וטרינרית.

היינו חבורה של 20 מאושרים בבית ספר לוטרינריה שמתחיל לרקום עור וגידים עם צוות מצומצם של מורים. אורי כבש את ליבנו מההתחלה כרופא וטרינר , איש שטח רחב אופקים וידע עם רצון ללמד ולשתף ובתחושת שליחות מדהימה. למרות פער הגילים וניסיון חיים הוא היה אחד מאיתנו,  ומלא רצון להעניק ״ובגובה העיניים״ ותמיד עם חיוך. תמיד מוכן לשמוע ומלא סבלנות אין סופית להסביר ולהבאיר לנו ההדיוטות. בתלבושת החקלאית, כובע הבוקרים והחגורה עם האבזם שתמיד היה שם !

בזכות ההתלהבות של אורי הגעתי גם אני לתחום שלא הכרתי כשרציתי להיות וטרינר והוא תחום ההדמיה- תחום נפלא מעין כמותו ברפואה שמחבר בין כל התחומים האחרים.

אורי היה חלוץ ופורץ דרך בתחום הזה במדינת ישראל כשהביא את מכשיר הרנטגן הנייד הראשון לשימוש בע״ח. היום המכשיר מתאים רק למוזיאון בו הוא מוצג אך הוא היה אבן דרך להתפתחות ענף הרדיולוגיה הוטרינרית.

יחד עם ״שליחות״ הרדיולוגיה הוטרינרית אורי המשיך להיות רופא בקר וצאן, סוסים,  כלבים וחתולים ועוד ועוד. הכל מתוך רצון כן ואהבה כנה לעזור ולתת את הפתרונות הטובים ביותר שניתן.

בכנסים הרבים שהיינו יחדיו בחו״ל ובמפגשים רבים שלי עם רדילוגים היה תמיד שמו של אורי עולה ותמיד ״מה שלום פרופ׳ בר גיא״ ו- ״תמסור בבקשה ד״ש לפרופ׳ בר גיא״  . אורי היה הראשון בעולם שערך ופרסם ספר על ״ רדיולוגיה של בקר״ , ספר שהיה והינו חומר קריאה חובה לכל מתמחה ברדיולוגיה וטרינרית בעולם.

קשה להמשיך ולכתוב מי היה אורי אך אוסיף כי אורי הוא אחד האנשים הטובים, אוהבי בע״ח ואדם, אופטימי חסר תקנה, אמיתי וכן, ידען גדול ולא רק בתחום הוטרינריה אלה בתחומים רבים כמו ידיעת הארץ וההיסטוריה שלה.  ומעבר לכל זה אורי הוא ״בן אדם״ משכמו ומעלה.

לא נותר לי  אלא רק להתגאות כי הכרתי אותו וזכיתי שיהיה מורה הדרך שלי לחיים המקצועיים ולחיים בכלל.

שלום לך אורי .

מתלמיד וחבר ,

צחי איזנברג

דברים לזכרו של פרופ' אורי בר-גיא

אורי היווה אור לאנשים רבים. דמות מוערכת בחוגים שונים ומגוונים. אורי היה מלח הארץ והכיר כל רגב מרגבי ארץ ישראל. מדריך טיולים בחסד. ההתלהבות שלו סחפה את כל מי שהיה בסביבתו בהתאם לפורום: סטודנטים, אנשי מקצוע ורופאים וטרינרים, חברי קיבוץ ועוד. אורי השכיל לשלב ידע בתחומים כמו היסטוריה, גיאולוגיה, גיאוגרפיה, ביולוגיה, בוטניקה זואולוגיה ומעל לכל ברפואה וטרינרית. היה מהרופאים הוטרינרים המוערכים שהכניס את תחום ההדמייה הוטרינרית לארץ. ניידת צילומי הרנטגן באמצעותה הגיע לכל פינה נידחת בארץ במסגרת החקלאית הפכה לסמלו המסחרי. לאורי יש זכות אבות בעצם הקמת בית הספר לרפואה וטרינרית בארץ. הוא נמנה עם הצוות היוזם והמקים של בית הספר. באותה עת הקמת בית הספר היתה "יש מאין". במשך שנים רבות שימש כמנהל המחלקה לחיות גדולות ומנהל מחלקת ההדמייה בבית החולים הוטרינרי. אורי היה מורה נערץ והיה שותף בהקניית מקצוע הרפואה הוטרינרית לדורות רבים של סטודנטים. חשוב לזכור שאורי לא היה רק איש מקצוע משכמו ומעלה. אורי ניכר באנושיותו, באהבת האדם וידע תמיד להקשיב בסבלנות לכל אחד ולמצוא את הטוב בו ובדבריו. הוא מעולם לא דיבר סרה על איש ומצא פינה חמה בלב לכל אחד ואחת. אורי שייך לאותו דור שהולך ונעלם, דור שנותן מעצמו ללא לאות ואינו מצפה לשום תמורה. נזכור אותך איש יקר ועניו לעולמי עד!

ערן לביא