אורי
אין לי מילים לתאר את גודל ההערכה, התודה והאהבה שחשתי אליך וכלפיך כל השנים.
את גדולתך כמורה, כמחנך, כקולגה. את אהבתך למקצוע , המחויבות שלך לבית הספר מיום הקמתו ועד לאחרונה כשעוד התכוונת להחלים ולבא ללמד.
אורי החזיק בשיא של כל הזמנים כמורה מצטיין בעיני הסטודנטים שנה אחר שנה ברצף.
גם בשנים האחרונות כשהייתי נכנסת לפגישה עם תלמידי השנה השנייה בבית הספר חזרה ההערה  ״עכשיו התחיל ללמד אותנו המרצה המבוגר עם השיער הלבן, הפתולוג, איזה מורה מעולה! מרשים! הלווי שכך המרצים ילמדו ממנו״. זו הערה שחזרה על עצמה שנה אחר שנה. ולא פעם הייתי מתקשרת לספר לך על כך.
אני כותבת אורי בשביל להודות לך על פועלך האדיר. על כך שלימדת אותנו שמצוינות וענווה אינן תכונות מנוגדות, להיפך.
שנועם הליכות וכבוד לאדם באשר הוא, לעמיתים ולסטודנטים, הם הדרך היחידה להשפיע על חיינו המקצועיים, על דור ההמשך ובכלל על החברה שלנו.
אני, ורבים ממשיכי דרכך, מבטיחים לך להמשיך ולנסות להעביר את הרוח הזו לדורות הבאים ככל שנוכל. 

יהי זכרך ברוך
מרב שמיר 
מנהלת בית הספר לרפואה וטרינרית
בשם סגל בית הספר וכל תלמידיך בעבר ובהווה